|
האסמכתאות של דת הסיינטולוגיה
חוקרים רבים הבחינו בעבודה המתבצעת על-ידי סיינטולוגים מתוך אהבת הזולת ושלא על מנת לקבל פרס, והגיבו עליה. בדוגמה אופיינית, כתב ד"ר אלן ו. בלאק, פרופסור-נספח לסוציולוגיה באוניברסיטת ניו-אינגלנד שבסאות וויילס, אוסטרליה: "סוכנויות שנוסדו על-ידי כנסיית הסיינטולוגיה פעילות במסעי הסברה נגד סמים, בגמילת מכורים מסמים ובשיקום פושעים, בביעור האנאלפביתיות ובמציאת תקנה לטעוני טיפוח, בשיפור הסביבה, במתן סיוע לנפגעי אסונות ובהגנה על זכויות האדם."
חיבור מדעי שכתב מייקל א. סיברצ'ב, יושב-ראש המועצה לשיתוף פעולה עם ארגונים דתיים למען דתות חדשות במשרדו של נשיא רוסיה, נותן היבט תרבותי חשוב.
"המסר של כנסיית הסיינטולוגיה ועיסוקי הדת המעשיים שלה", הוא כתב, "מופיעים ומועברים למין האנושי בימים שבהם התודעה הציבורית נוטה לעבר חילוניות המונית, כאשר מערכות הדת המסורתיות, הדוקטרינות והעיסוקים הדתיים שלהם משאירים את רוב בני-זמננו ללא מקור השראה."
בניתוחו ביקש לבדוק "מהן הסיבות. . . הגורמות לכך שתדמית הסיינטולוגיה קוסמת לאנשים פעילים בעלי חשיבה עצמאית וחשדניים בעידן הפוסט-טוטליטרי?" התשובה בחלקה, הוא הסיק, נובעת מכך ש-"סיינטולוגיה היא מערכת דתית פתוחה [ו]שבמרכז הרוחניות של הסיינטולוגיה קיימת, בראש וראשונה, התנסותו האישית של אדם של ההכרה בזהותו הרוחנית – זהות חדשה של 'אני' רוחני, אין-סופי."
היבט נוסף, ואף הוא מרתק – על דת בכללותה ועל סיינטולוגיה בפרט – הוענק על-ידי מר פוּמיוֹ סאוודה, השמיני בשרשרת מחזיקי הסודות של יוּ-איצוֹ שינטו, דתה העתיקה ביותר של יפן. בין קודמיו נכלל הקיסר טֶנְמוּ משנת 673 לספירה, שאף ציווה את התיעוד ההיסטורי הראשון של יפן. מר סאוודה הוא אחד מבני-הסמכא החשובים ביותר ביפן לענייני דת, ומנהל לשעבר באוניברסיטת סוֹפיס המהוללת.
 
|
