|
נרקונון
נרקונון: חײם חדשים למכורים לסמים
נרקונון (שפירושו – ללא סמים) התחיל בשנת 1966, דרך מאמציו של אסיר בכלא מדינת אריזונה, ויליאם בֵניטֶז. בניטז, מכור לסמים קשים מגיל 13, שריצה באותה העת את תקופת מאסרו הרביעית, ניסה להיפטר מהרגל הסמים באין-ספור דרכים אך נכשל.
במילותיו של מר בניטז עצמו:
"העובדה שלא הצלחתי להשתחרר מהסמים לא היתה כי לא רציתי. תאמין לי, באמת ניסיתי. קראתי וקראתי. . . פרויד, יונג, מנינגר, ולמדתי פילוסופיות שונות בזו אחר זו. כל מה שיכולתי לשים עליו את היד כדי לגלות את האמת על עצמי. קיבלתי עזרה פסיכיאטרית והשתתפתי בכל מיני תוכניות, וככל שעבר הזמן ידעתי על עצמי פחות במקום שאדע יותר. הדבר היחידי שמנע ממני לכוון אקדח לראשי היה הידיעה שיום אחד אצליח. ריחמתי מאוד על חברי שניסו כל הזמן להשתחרר מהסמים. רציתי לעזור להם אבל לא יכולתי לעזור אפילו לעצמי. . . הייתי כל-כך עייף מחיים של התמכרות לסמים, גניבה, זנות וכל מה שהולך עם זה. במסעי הרביעי והאחרון לכלא של מדינת אריזונה נשפטתי כפושע מועד, שמחייב לפי החוק בתקופת מאסר שבין 15 שנה למאסר עולם, מתוכם קיבלתי 15-16 שנות מאסר. זאת היתה הנקודה שבה התחלתי להסכים עם הרעיון שברגע שנעשית מכור, תמיד תישאר מכור."
חיפושיו אחר פתרונות הביאו אותו לספרו של ל. רון האברד 'סיינטולוגיה: יסודות המחשבה', ובעזרת העקרונות שבספר זה הוא הצליח לבסוף להיפטר מהתמכרותו.
 
|
