|
עניינים אתיים ושיפוטיים
בסיינטולוגיה
צדק בסיינטולוגיה
למרות כל הכלים שיש לסיינטולוג לשיפור מצבי הפעולה שלו ולהעלאת רמתו האתית,
נחוץ לעתים, להגנתם של רבים, שהקבוצה תתערב ותנקוט צעדים הולמים כשהאדם אינו עושה זאת בעצמו – מכאן מערכת הצדק של סיינטולוגיה. הרעיון הבסיסי מאחורי צדק בסיינטולוגיה הוא פשוט והגיוני, כמו התיאוריה הבסיסית של אתיקה בסיינטולוגיה. צדק קיים כדי להגן על האנשים ההגונים. הוא הכרחי בכל חברה מצליחה. בלעדיו הבריון תוקף את החלש, את הטוב ואת היצרני. אולם, העקרון ושיטת הפעולה של צדק כפי שהוא קיים בחברה כיום נעשה בלתי יעיל במידה גוברת.
מערכת הצדק בחברה שקעה בביצה של מורכבויות דקדוקיות בשפה גבוהה, והפכה, למרבה הצער, לעניין של מיהו הפרקליט שמסוגל להציג את הטיעון המוצלח יותר. צודק ומוטעה, אשמה וחפות מפשע, נידחים לדרגת שחקנים קטנים במופע. עורך-דין המגן על פושע במשפט על שוד מזויין, למשל, אינו מעוניין בקביעת אשמה או חפות מפשע; הוא מחפש פירצה או נקודה טכנית, שדרכה ניתן יהיה להציל את התיק ולשחרר את מרשו – בין אם הוא אשם ובין אם לאו. למעטים יש האמצעים ההכרחיים כדי לנסות ולרדוף צדק דרך
בתי-המשפט, ואפילו אם אדם זוכה, עלויות הפרקליטים הופכות זאת לניצחון פִירוּס. ההליך הראוי של מערכת בתי-המשפט טבוע למעשה בפקק תנועה של ניירת משפטית.
לסיינטולוגיה יש מערכת שונה, שאינה דומה לשום מערכת. קיימת בסיינטולוגיה תורת משפט, שהיא מהירה והוגנת כאחד, וסיינטולוגים משתמשים בה כדי להגן על ההגונים והיצרניים.
הצדק נעשה בסיינטולוגיה בהתאם למערכת מדוייקת של תקנונים כנסייתיים קלים להבנה, המותווים בבירור, מפורסמים בקנה-מידה רחב וידועים היטב לסיינטולוגים. פעולות הצדק נערכות כולן בהתאם לתקנונים אלה, ואם הם מוּפָרים או לא; חשד, דעה או קפריזה אינם משחקים שום תפקיד. התקנונים מגינים על זכויותיו של כל סיינטולוג הנמצא ביחסים טובים עם הכנסייה.
 
|
