עניינים אתיים ושיפוטיים
בסיינטולוגיה

שום שזה זמן רב קיימת הכרה בכך שהתפתחות רוחנית והתנהגות הולמת קשורות בקשר בל-יינתק, אזי כל הפילוסופיות הדתיות הגדולות מכילות צורה כזאת או אחרת של מערכת אתית, מוסרית ו/או שיפוטית. ניתן לראות בבירור, ש'עשרת הדברות' נועדו לאסור על ביצוע אותם החטאים שנקבע כי הם הפוגעים ביותר באלוהים והמסוכנים ביותר לעם היהודי. בדומה, הבודהיסטים פיתחו את המושג של 'אורח חיים נכון', בעוד שהמושגים הנוצריים של חטא ממלאים אלף עמודים או יותר. עם זאת, מעולם לא היה די בקביעה גרידא של חוקים כדי להביא לשיפור, ורק כאשר ל. רון האברד הגדיר וערך את הנושא, נוצרה טכנולוגיה בת-ביצוע של אתיקה וצדק, למען אושר, שגשוג והישרדות מוגברים.

כאשר חושבים על האתיקה והצדק של סיינטולוגיה, ישנו גורם נוסף, ובה במידה רלוונטי, שיש לקחת בחשבון: סיינטולוג אינו מסתפק בדאגה להישרדותו הפרטית ולשיפור קיומו הרוחני האישי דרך סיינטולוגיה, בעוד הוא עוזב את עמיתיו לנפשם. כאשר סיינטולוגים מתקדמים בדת, הם נעשים מודעים במידה גוברת לסביבתם ולסובבים אותם, ולאחריותם לקהילה ולעולם בכלל. לפיכך, מערכות האתיקה והשיפוט בסיינטולוגיה הן, בהתאם לזאת, הרבה יותר מסתם עניין אישי; הן חלק בלתי נפרד מן הגישה הרחבה יותר של שיפור מצבים לאורך כל הדינמיקות, של עזרה ביצירת עולם חופשי מההשפלה, האלימות והסבל, שהפכו נפוצים כל-כך בתרבות המודרנית.