כפי שכתב העורך של Thrilling Adventures, אחד משלושים ומעלה המגזינים שבהם כתב, באוקטובר 1934 "ל. רון האברד אינו זקוק לכל הקדמה שהיא. על פי מכתביכם, סיפוריו הם מהפופולריים ביותר שפרסמנו. יש ביניכם שאף תהו כיצד הוא משיג את הגוון הנפלא המאפיין תמיד את סיפוריו על מקומות מרוחקים. התשובה היא: חבר'ה, הוא היה שם. הוא היה וראה ועשה. ובשפע."

בעודו ממשיך לכתוב עבור העורכים הניו-יורקים שלו, כמו גם מחזות עבור הוליווד כגון 'סודו של אי המטמון" הוא מעולם לא הפסיק את מחקריו החיוניים על האדם.

ל. רון האברד חיפש אחר עקרון אשר יוביל לאיחודו של כל הידע ויסביר את משמעות הקיום – דבר שפילוסופים אחרים הציבו לעצמם בעבר כמטרה, בעוד חלקם מצליחים יותר מאחרים. למעשה, פילוסופים מערביים רבים נואשו מהרעיון שיש מן המשותף בין האנשים השונים, ולא שאלו עוד אפילו לגבי כוח החיים או תמצית החיים. האדם פשוט הפך לחיה נוספת, בשר ועצמות בלבד.