האקסיומות של דיאנטיקה וסיינטולוגיה
אקסיומה 28 תקשורת הינה השיקול והפעולה של דחיפת דחף או חלקיק מנקודת-מקור דרך מרחק אל נקודת-קבלה, עם ההתכוונות ליצור בנקודת-הקבלה שיכפול והבנה של מה שנבע מנקודת-המקור.
הנוסחה של תקשורת הינה: גורם, מרחק, תוצאה, עם התכוונות, תשומת-לב ושיכפול עם הבנה.
החלקים המרכיבים של תקשורת הינם שיקול, התכוונות, תשומת-לב, גורם, נקודת-מקור, מרחק, תוצאה, נקודת-קבלה, שיכפול, הבנה, מהירותו של הדחף או של החלקיק, אפסות או התקיימותו של משהו.
אי-תקשורת מורכבת ממחסומים. מחסומים מורכבים ממרחב, חציצות (כמו קירות ומסכים של חלקיקים הנעים במהירות) וזמן. תקשורת, על פי הגדרה, אינה חייבת להיות
דו-כיוונית. כאשר תקשורת מוחזרת, הנוסחה חוזרת על עצמה, עם נקודת-הקבלה שכעת הופכת להיות נקודת-מקור, ונקודת-המקור הקודמת הופכת כעת להיות נקודת-קבלה.
אקסיומה 29 על מנת לגרום ל-as-isness להתמיד, אדם חייב לייחס את פעולת היצירה למקור יוצר אחר פרט לעצמו. שאם לא כן, בחינתו אותה תגרום להעלמותה.
כל מרחב, אנרגיה, צורה, עצם, אדם, או מצב של עולם פיסיקלי יכולים להתקיים, אך ורק כאשר התרחש שינוי ב-as-isness המקורי, על מנת למנוע מבחינה שטחית להעלים אותו. במילים אחרות, כל דבר שתמיד חייב לכלול "שקר", כדי שהשיקול המקורי לא ישתכפל לחלוטין.
