|
ל. רון האברד:
כיצד מפעלו השפיע
על העולם
התנסויות מחוץ לגוף
כמובן, אם האדם אינו גוף אלא ישות רוחנית, נובע מכך שהוא יכול להתנסות בדברים ללא תלות בגופו. ואכן, החל משנות החמישים המאוחרות ושנות הששים המוקדמות, החלו להופיע בקהילה הפרפסיכולוגית ההתייחסויות הראשונות למה שבסופו של דבר נודע בתור "התנסויות מחוץ לגוף". כותרות כגון "חוויה קרוב למוות" דיווחו על מחקרי-מקרים של גברים ונשים אשר מתו על שולחן הניתוחים או בתאונות דרכים, וחזרו מיד עם זיכרון מלא ומלוא הקליטות החושיות מקיום קצר מועד, נפרד לחלוטין מהגוף בן-התמותה.
זמן לא רב לאחר מכן, "תנועת העידן החדש", שהיתה אז בחיתוליה, תפסה את הרעיון ודחפה אותו מיד אל הזרם המרכזי של החברה. בתחילת שנות התשעים, העניין הציבורי בהתנסויות מחוץ לגוף היה חזק דיו כדי לדחוף ספרים בנושא זה לראש רשימת רבי-המכר של הניו-יורק טיימס. עם זאת, בכל דיוני 'העידן החדש' על התנסויות מחוץ לגוף, עובדה חשובה אחת זכתה כל הזמן להתעלמות. עשור שלם לפני שבני-הסמכא הפופולאריים של התקופה דיווחו על אותם מקרים ראשונים של התנסויות "מחוץ לגוף", ל. רון האברד הצליח להביא אנשים לידי כך שייצאו מתוך הגוף תוך שימוש בנוהלים שתיאר ב'יצירת היכולת האנושית'. ומאחר שסיינטולוגים בכל העולם השתמשו באותן טכניקות – והשיגו את אותן התוצאות – היציאה מתוך הגוף, כמו נושא החיים הקודמים, הפכה לקונצנזוס מקובל מאוד, אשר חלחל בהדרגה לשאר החברה.
 
|
