|
ל. רון האברד:
כיצד מפעלו השפיע
על העולם
מודעותם של תינוקות טרם לידתם
תגליותיו של מר האברד בנושאי המיינד והחיים נגעו גם באלה שעוסקים בתינוקות טרם לידתם. לפני 1950, התיאוריה הרווחת סברה שילדים אינם מסוגלים לתעד זיכרונות עד היווצרות ציפוי המיאלין בסביבות גיל ארבע. החריגים היחידים לכך היו רעיונות ספקולטיביים לגבי "טראומת הלידה", אשר נשמעו בשוליים הפסיכואנליטיים.
ואז הגיע הנתון הבא של ל. רון האברד: "המבחן היחידי הוא באם עובדה מסויימת פועלת או לא. אם היא פועלת, וניתן להשתמש בה, הרי שזוהי עובדה מדעית. ואנגרמת הטרום-לידה היא עובדה מדעית. לאחר שנבחנה ונבדקה במבחן המציאות האובייקטיבית, היא עדיין עומדת איתן. ובכל הנוגע למציאות סובייקטיבית, קבלת האנגרמה של הטרום-לידה כעובדה פועלת כשלעצמה מאפשרת את מצב הקליר."
השנים הבאות ייצגו מהפיכה שקטה בחשיבה המקובלת: החל מ"כולם יודעים" שתינוק טרם לידתו אינו מסוגל לראות, לשמוע ולהרגיש דבר, ועד לדעה האוניברסלית למעשה, שאימהות צריכות לדאוג להימנע מגירויים מזיקים.
פעם נוספת, השלכותיו של הרעיון החדש והנועז היו משמעותיות, מעודדות, וסתרו באופן ישיר את הסברה המוטעית המקובלת בציבור, שהיותו של האדם בעל חושים ותודעה עומד ביחס ישר אך ורק להתפתחותו הגופנית, וכי רגשותיו אינם אלא תוצאה של ביוכימיה. לא עבר זמן רב, ותגליתו המהפכנית של מר האברד, אשר המשיכה לזכות בתמיכה ולהיות מקובלת הודות ל'דיאנטיקה', חלחלה יותר ויותר אל מארג הזרם המרכזי בחברה.
 
|
