|
המתנגדים לסיינטולוגיה
חשיפת השליטה במיינד
במשך התהליך המתמשך של מחקר הדיאנטיקה, בא מר האברד באופן טבעי במגע עם מגוון רחב של מקרים. היה זה בלתי נמנע שביניהם ייכללו אלה אשר היו נתונים בידיהם של פסיכיאטרים, בעלי בריתה של קהיליית המודיעין.
כך קרה, שחצי יובל שנים לפני שהעובדות פורסמו על-ידי הקונגרס, מר האברד היה הראשון שהכריז על תוכניות הממשלה להשתלטות מניפולטיבית על המיינד, וגינה אותן בפומבי. בסופו של דבר, כמובן, גילויים אלה ואחרים על נוהגה הפסול של סוכנות הביון המרכזית (סי.איי.אי) יובילו לעיצוב מחדש של השקפת הציבור על סוכנות זאת.
הכלי לגילויו זה של מר האברד היה ספרו משנת 1951 'מדע ההישרדות', שבו הוא מתאר במונחים שאינם משתמעים לשתי פנים את השימוש המשולב של כאב, סמים והיפנוזה כטכניקה להכנסת שינויים התנהגותיים מהסוג הגרוע ביותר. הדבר היה, לדבריו, בשימוש כה נרחב בעבודת הריגול, שכבר זמן רב קודם לכן היו אנשים צריכים להיכנס לבהלה בקשר לכך. היה צורך באודיטינג של דיאנטיקה על מנת לגלות את קיומן הנרחב של טכניקות אלה לשטיפת מוח, וכן, הוא הוסיף, נקודת האור היחידה היתה שבכוחה של דיאנטיקה לבטל את השפעתן.
ביציאתם הגלויה כל-כך של מר האברד והדיאנטיקנים כנגד פעילות ממשלתית סמויה מעין זו, הוסיף מר האברד "חטא על פשע": בספרו הראשון, הוא פגע בפסיכיאטרים; בשני – בקהיליית המודיעין. העובדה שהשניים, המקורבים זה מכבר, יתקרבו כעת אף יותר במאמץ משותף לעצור בעדו, לא היתה מפליאה. מה שהפליא היה עוצמת ההתקפות שבאו לאחר מכן ותדירותן. עד לאמצע שנות החמישים, לפחות חצי תריסר סוכנויות פדרליות, בכללן לשכת החקירות במשרד המשפטים האמריקני (אפ.בי.איי), משרד מס ההכנסה האמריקני (IRS) והמינהל האמריקני למזון וסמים (FDA) צורפו אל המאמץ לדכא את דיאנטיקה ואת התקפתה על תחום בריאות הנפש.
"אפשר היה לחשוב שעוררתי לפחות אוכלוסיות שלמות להתקומם וממשלות ליפול", כתב מר האברד מאוחר יותר כשהוא משועשע קמעה באשר למאורעות אלה. "כל מה שבעצם עשיתי היה לנסות לומר לאדם שהוא יכול להיות מאושר, שקיימת דרך מוצא מן הסבל ושהוא יכול להשיג את שאיפותיו."
 
|
