|
חוד החנית של
רפורמה חברתית
בעוד שניצול נשים מטופלות הינו שכיח, חקירותיו של CCHR גילו שרוב המקרים הללו קשורים במעשים מתועבים אף יותר נגד ילדים.
אחד המקרים הראשונים ש-CCHR חקר היה אותו מקרה של פסיכיאטר ממחוז אורנג" ג'יימס האריסון ווייט, אשר תקף מינית נער בן חמש-עשרה. ווייט נידון ב-1990 לתקופת מאסר של שש שנים ושמונה חודשים. סגן התובע המחוזי הבכיר, דניס ד. באוור, כתב ל-CCHR:
"אני מציין לשבח אותך ואת צוותך עבור האנרגיה הבלתי נדלית והמסירות הבלתי אנוכית לפתרון אחת הבעיות המוזנחות והחסויות של החברה. . . 'פסיכיאטריה ניסויית'."
באותה השנה, מקרה נוסף נקשר עם 'מעון חוות הילדים', מרכז מגורים לילדים הסובלים מבעיות התנהגותיות ורגשיות, באורגון. שלושה אנשים, וויליאם הנרי דוּפוֹר, מנהל המעון, יועץ נוסף ועובד סוציאלי, הואשמו כולם בניצול מיני ו/או מעשי סדום בנערים צעירים שהיו תחת השגחתם. דופור הורשע בארבעים ושלושה סעיפים, ונידון לתקופת מאסר של ארבעים ושמונה שנה.
ב-72 ביולי 1992, אלן ג'. הורוביץ מסקנקטדי, ניו-יורק, נידון לתקופת מאסר של עשר עד עשרים שנה משום מעשה סדום שביצע במטופל פסיכיאטרי בן תשע בשנה שלפני כן. על פי הטענה, הוא כבר ביצע שרשרת של מעשי תקיפה בילדים, מקליפורניה דרך ישראל ועד ניו-יורק, במהלך עשרים השנה שקדמו לכך.
הבעיה נרחבת. בכל שנה חוקר CCHR עשרות פשעים שכאלה, ועובד ללא הפסק ליצירת לובי לחקיקת חוקים נוקשים יותר נגד אנסים פסיכיאטריים, במיוחד על מנת להוציא מן החוק קשרים מיניים שבין מטופלים לבין הפסיכותרפיסטים ו/או אחרים העוסקים בבריאות הנפש. לאחר שנים רבות של מאמצים מצד CCHR, הועבר חוק כזה בקליפורניה
ב-1989. עד 1998 הועברו חוקים כאלה
בשש-עשרה מדינות, ו-CCHR פעל נמרצות ביחד עם מדינות אחרות לחוקק חקיקה דומה.
 
|
