|
חוד החנית של
רפורמה חברתית
נדרשו ל-CCHR עשר שנים של חקירה עיקשת והחלטיות קשת עורף בטרם מינתה ממשלת דרום ווילס החדשה ועדה מלכותית ב-1988 לחקירת הריפוי בשינה עמוקה בצ'למספרד וברחבי המדינה. לבסוף, עם השלמת החקירה בת השנתיים וחשיפת הרשימה הארוכה של מעשי זוועה – אשר כללה את האפשרות למותם של 183 מטופלים, בין אם בצ'למספרד ובין אם שנה לאחר שחרורם ממנו – הומלץ ניעור יסודי של מערכת בריאות הנפש בדרום ווילס החדשה, ביחד עם רשימת זכויות למטופלי מערכת בריאות הנפש.
ומה לגבי עמדתה של הפסיכיאטריה לאחר ש-CCHR חשף לראשונה את המתרחש בצ'למספרד? הם התעלמו מהנושא במשך זמן רב ככל האפשר. עם זאת, תגובה זאת מצד דמות בין-לאומית מובילה מספקת סיכום הולם לנושאי דאגתה של הפסיכיאטריה. ב-6 בינואר 1981, סר מרטין רוֹת" פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת קֵמברִיג" כתב לפסיכיאטר אחר אשר דרש חקירה, ש"סיינטולוגים וארגונים אחרים צברו תחמושת לשנים או לעשרות השנים הבאות. לפיכך, ישנו צורך דוחק לשמור על חשאיות קפדנית בשלב זה, עד שניתן יהיה להסביר את מעשי הברבריות האלה בהקשר של העיסוק המודרני בפסיכיאטריה, בהצהרה שתוכן בתשומת לב אשר תבוא מפי מכללות וגופים אחרים הקשורים לעניין".
עבודתה העיקשת של סיינטולוגיה לחשיפת האמת לא היתה ללא תמורה. הוצא צו האוסר על ריפוי בשינה עמוקה. צ'למספרד נסגר. חשיבות רבה מכך יש לעובדה שרבים מהקורבנות אשר קיבלו טיפול בהלם חשמלי ושרדו, העלו את תביעותיהם בפני 'בית-הדין לפיצוי הקורבנות'. בית-הדין מצא שאלה אשר טופלו בשינה עמוקה וקיבלו טיפול בהלם חשמלי אכן סבלו מ"מעשה אלימות", ובשנת 1991 זכה קורבן של טיפול בשינה עמוקה,
אשר כיום אינה חוקית, בפיצוי המירבי של
50,000 דולר.
שניים מהפסיכיאטרים שעבדו בצ'למספרד הועמדו לבסוף לדין על האשמות פליליות
ב-1992. ו-CCHR המשיך בעבודתו, כשהוא חושף מקרי התעללות של פסיכיאטריה
בבית-החולים טאוּנסוויל במדינת קווינסלנד הצפונית. בשיטות טיפול הדומות באופן מחריד לטיפולים בשינה עמוקה של ביילי, יוחסו ששים ושניים מקרי מוות ל"טיפול לא חוקי ורשלני" לאחר ש-CCHR הביא לחקירה ממשלתית.
ולבסוף, מה עלה בגורלו של ביילי? בספטמבר 1985, לאחר שכבר הועמד מול האשמות פליליות חמורות בתביעה משפטית אחת והיה אמור להתייצב בבית-המשפט ביום המחרת כדי לתת את הדין במשפט נזיקין אזרחי, התחמק הארי ביילי ממיצוי הדין בשימו קץ לחייו עם מנת-יתר של ברביטוראטים. מכתב ההתאבדות העלוב שהותיר אחריו הסתכם למעשה בהודאה באשמה. אוייביו, הוא כתב, "ניצחו לבסוף."
 
|
