|
המפתח לחיים:
טיפול בעולם שאינו בתקשורת
יתרה מזאת, הוא הצביע על כך שהתקשורת הכתובה והמדוברת לא הומצאה על-ידי המומחים לדקדוק, שהפכו את נושא הדקדוק
ל-"מחקר שצריך להיות בידיהם של הפרופסורים." לא, הוא אמר "ברור מאליו כי זהו שימוש שצריך להיות בידיהם של המשתמשים בו."
וכדי להשיבו לידי המשתמשים, מר האברד נקט כמה אמצעים חדשניים ביותר, החל מאותה הגדרה מחדש של הדקדוק כדבר שמישהו משתמש בו, לא כדבר שמישהו לומד אותו. עם אמצעים אלה נמנה ביטול המשמעויות הכפולות וחיסולה של ההפרדה השרירותית בין הסוגים השונים של תארים. מאחר שהן לתואר הפועל והן לתואר השם יש באנגלית תפקיד זהה, שהוא לתאר, הם הפכו פשוט ל"תארים".
בקיצור, בעבודה יוצאת דופן זאת, מר האברד מבהיר את מבנה השפה כולו, ומראה שהדקדוק, כאשר הוא מובן, הוא משהו שמשתמשים בו כדי להקל על תקשורת בעלת משמעות ולשפרה. למעט זאת, הוא מציין, אין לכך כל מטרה שימושית אחרת.
יש בקורס המרשים הזה דברים נוספים שטרם הוזכרו. למשל, הצעד הראשון שתלמיד עושה בקורס 'מפתח לחיים' הוא פעולת אודיטינג מיוחדת, שהינה ייחודית לקורס זה ולא ניתן למצוא אותה בשום מקום אחר על הגשר. התוצאות מרהיבות. אחרי האודיטינג
רב-העוצמה הזה, אתה מוצא אדם עם ודאות מחודשת ויציבות בלתי ניתנת לערעור.
בדומה ראוי לציין כי לאחר שהתלמיד משיג הבנה של המילים הבסיסיות, ועם תפיסה יציבה של הדקדוק, הוא בוחן לעומק את "הגורמים של סיינטולוגיה", הסיכום המתומצת והיפה של
ל. רון האברד, המתאר שלושים שנות מחקר על נפש האדם ועל זיקתה אל עולם החומר. מתוך אמיתות בסיסיות אלה התלמיד משיג הבנה מעמיקה על סיינטולוגיה ועל המשמעות של היות סיינטולוג.
 
|
