|
המפתח לחיים:
טיפול בעולם שאינו בתקשורת
"בוריינות" מתארת את המצב שבו אדם נראה כמסוגל לפלס את דרכו בחיים, אולם למעשה הוא כה מוגבל בקריאה וכתיבה עד כי הוא ביסודו אנאלפבית. זהו התוצר של מערכות בתי-הספר, שעשו רק מעט מעבר להשגחה על תלמידים רבים במשך 12 שנה ולאחר מכן שחרורם ללא שום סיכוי לתרום לחברה ועם כל הסיכויים שהחברה תיאלץ לתמוך בהם. המונח בוריינות, משמעותו בעצם "אנאלפביתיות", והוא מהווה הוכחה למורשת של מערכת החינוך אשר, משהופקד בידה חינוך הצעירים שלנו, מאכזבת אותם (ואת כולנו) בצורה עלובה.
על פי נתונים של הממשל, למעלה מ-25 מיליון אמריקנים הם אנאלפביתים. לפחות 45 מיליון נוספים מסוגלים לנהל חיים פרודוקטיביים באופן גבולי בלבד. נתונים אלה כוללים כמעט 49 אחוזים מכל האמריקנים המבוגרים, ומבליטים את ההתדרדרות בידיעת קרוא וכתוב.
מבחנים, שנערכו על-ידי מר האברד בשלהי שנות השבעים, גילו שבוגרי מכללה, כאשר נבחנו על חומר פשוט שהם קוראים להנאתם, לא הבינו הרבה ממה שקראו. בעוד שהם היו מסוגלים לבטא את המילים, הם לא יכלו להגדיר רבות מן המילים שביטאו, ולא הבינו ממש מה הם קוראים. יכולתם ללמוד סוכלה. ממצאים אלה לא יפתיעו אנשי חינוך אפילו באוניברסיטאות הפרטיות הטובות יותר, אשר מגלים, כדבר שבשגרה, תלמידים אשר אינם יכולים לקרוא עם הבנה, ללא קשר לגובה הציונים שקיבלו במבחני הכניסה התקניים.

|