|
תיאורה
של סיינטולוגיה
|
|
התטן הוא הזהות שהיא הינה האינדיבידואל; הוא אינו גוף. בסיינטולוגיה, נמצא כי תטן יכול לעזוב את הגוף ולהתקיים באופן בלתי תלוי בגופו. תופעה זאת נקראת 'יציאה מתוך הגוף' (אקסטריוריזציה). אחרי היציאה מתוך הגוף, אדם משיג ודאות בכך שהוא הינו עצמו ולא גופו.
|  |
התטן הוא מקור כל היצירה והחיים עצמם. לראשונה בתולדות האדם נעשה ברור לחלוטין שהרוח היא בת-אלמוות, ויש לה יכולות מעל ומעבר לכל אלה אשר נחזו עד כה. יציאתו של התטן מגופו משיגה את השאיפות שנובאו – אך ספק אם אי-פעם הושגו – בספיריטואליזם, מיסטיקה ותחומים דומים.
הכרה בתטן מאפשרת הישגים ביכולת ובמודעות – שיפורים שאינם ניתנים להשגה בכל פרקטיקה הרואה באדם רק גוף, ולפיכך היותו נתון לחלוטין להגבלות של היקום הפיסיקלי. פסיכולוגיה, למשל, הביאה עצמה למבוי סתום. מאחר שלא היה לה כל מושג בנוגע לקיומו של גורם דינמי בחיים, היא התדרדרה לכדי פרקטיקה המוקדשת אך ורק ליצירת תוצאה על צורות חיים.
אולם בסיינטולוגיה עוסקים ישירות בתטן עצמו. גישה כזאת לשיפור משיגה חירות רוחנית, אינטליגנציה ויכולת במידה מוגברת, ומבהירה כל חלק בחיים.
 
|
