אמו של ל. רון האברד היתה דבר נדיר בזמנה. בהיותה אישה משכילה ביותר אשר למדה במכללה למורות טרם נישואיה לאביו של רון, היא התאימה כראוי לשמש כחונכת לבנה הצעיר. בהדרכתה, רון קרא וכתב בגיל צעיר, ובמהרה סיפק את סקרנותו שלא ידעה שובע על אודות החיים, בקריאת עבודותיהם של שייקספיר, הוגי-הדעות היוונים וספרות קלאסית אחרת.

כאשר הקריירה של אביו בחיל-הים חייבה את המשפחה לעזוב את מונטנה לסדרת מסעות מחוף אל חוף, אמו של רון אף עמדה לרשותו כדי לעזור לו להשלים את שהחסיר בבית-הספר.