כשהאורקל מדלפי הכריז שהפילוסוף היווני, סוקרטס (470-339 לפנה"ס), הינו "האדם החכם ביותר בעולם", טען סוקרטס כנגדו שחוכמתו טמונה אך ורק בכך שידע כי אין הוא יודע. הוא האמין כי יש לאדם זכות לחפש את האמת שלו עצמו, וכי באמצעות הבנה רבה יותר יהפוך להיות מאושר וסובלני יותר.

סוקרטס האמין כי הוטלה עליו שליחות מאלוהים, להביא את זולתו למודעות לא רק לבערותם האישית אלא אף לכך שיֶדע יוכל להביא לגאולתם.

סוקרטס גרס שלא לו ולא לאף אחד אחר יש הזכות לכפות דעות על אחרים. אדרבא, באמצעות הצגת שאלות שיטתית הוא ביקש להוביל אחרים לנטוש דעות קדומות ולהגיע למסקנות משל עצמם.