מאה שנה מאוחר יותר, הפילוסוף הסיני לאו-טסה האמין כי העולם נע על פי דפוס אלוהי, המשתקף בתנועות הקצביות והסדורות של הטבע. כשליבו כבד עליו עקב שחיתותם של המדינאים וההתדרדרות הכללית של החברה, ראה לאו-טסה את האדם חותר להיות טוב, במקום לתת לטוב הטבוע בו לנבוע מתוכו בטבעיות. בסופו של דבר, כה רבה היתה אכזבתו, עד כי הוא קרא לחזרה אל "עידן זהב" פשוט יותר, ופרש מן האיזור המיושב בצאתו להתבודד עם עצמו. בהגיעו אל פאתי העיר הפציר בו שומר הגבול לא לעזוב לפני שיתעד את רעיונותיו למען הדורות הבאים.
