האקסיומות של דיאנטיקה וסיינטולוגיה
אקסיומה 137 מאמץ-נגדי המלווה בכוח (שנעשה אקראי) במידה מספקת, מטביע את הפקסימיליה של אישיות המאמץ-הנגדי לתוך המיינד של אורגניזם.
אקסיומה 138 אברציה הינה מידת השארית של אקראיות-יתר או של אקראיות-חסר, המצטברת
על-ידי כפייה, בלימה וסיוע בלתי מוצדק של מאמצים מצדם של אורגניזמים אחרים, או מצדו של העולם הפיסיקלי (החומרי).
אברציה נגרמת על-ידי מה שנעשה לאדם, לא על-ידי מה שהאדם עושה, בתוספת החלטיותו-העצמית בנוגע למה שנעשה לו.
אקסיומה 139 התנהגות אברטיבית מורכבת ממאמץ הרסני כלפי נתונים תומכי-הישרדות או כלפי ישויות תומכות-הישרדות בכל דינמיקה שהיא, או ממאמץ לעבר הישרדותם של נתונים מנוגדים-להישרדות או של ישויות מנוגדות-להישרדות לגבי כל דינמיקה שהיא.
אקסיומה 140 ואלנס הינו אישיות
מתוך פקסימיליה, שנעשית מסוגלת להשתמש בכוח על-ידי המאמץ-הנגדי של רגע קבלתו אל תוך אקראיות-היתר או אקראיות-החסר של חוסר-ההכרה.
ואלנסים נוטים לסייע לאורגניזם, לכפות עליו או לבלום אותו. מרכז שליטה איננו ואלנס.
אקסיומה 141 מאמץ של מרכז שליטה ערוך בהתאמה לעבר שאיפה, דרך מרחב מוגדר, כמאורע מזוהה בזמן.
