האקסיומות של דיאנטיקה וסיינטולוגיה
אקסיומה 20 למדא יוצרת, משמרת, שומרת
על, זקוקה ל-, הורסת, משנה, תופסת מקום, מקבצת ומפזרת מאח"ז. למדא שורדת על-ידי הפחת חיים, הרכבה של חומר ואנרגיה והריסתם במרחב ובזמן.
אקסיומה 21 למדא תלויה בתנועה
אופטימלית. תנועה שהיא מהירה מדי ותנועה שהיא איטית מדי הינן מנוגדות, במידה שווה, להישרדות.
אקסיומה 22 תטה ומחשבה הינן סוג דומה
של סטאטיק.
אקסיומה 23 כל מחשבה עוסקת בתנועה.
אקסיומה 24 קביעתה של תנועה אופטימלית
הינה שאיפה בסיסית של ההגיון.
הגדרה: למדא הינה מנוע כימי-חוֹם המתקיים במרחב ובזמן, מוּנע על-ידי הסטאטיק החי ומכוּון על-ידי המחשבה.
אקסיומה 25 מטרתו הבסיסית של ההגיון
הינה החישוב והאומדן של מאמץ.
אקסיומה 26 המחשבה מושגת באמצעות
פקסימיליות תטה של עולם פיסיקלי, של ישויות או של פעולות.
אקסיומה 27 התטה שבעת-רצון רק
מפעולה הרמונית או מתנועה אופטימלית, ודוחה או הורסת פעולה או תנועה המצויה מעל לרמת הסובלנות שלה או מתחתיה.
