|
ל. רון האברד:
כיצד מפעלו השפיע
על העולם
שיקומו של הפושע
אם "הדרך אל האושר" הוּכחה כברכה לחברה בכללותה, הרי שהיא החלה לייצג לאחר זמן-מה אף יותר מכך עבור אלפים רבים של גברים ונשים, שהיו כלואים מאחורי סורג ובריח בבתי-הכלא.
זמן רב לפני שהרשויות המופקדות על מערכות הכליאה המודרניות החלו לראות בפושעים "מקרה אבוד", להאמין שלא ניתן להצילם, ולקבל כ"נורמלית" את העובדה ששמונים אחוזים ממשוחררי בתי-הסוהר הם פושעים מועדים, ל. רון האברד גילה שהסיבה לפשע נעוצה באובדן הכבוד העצמי. השלכותיו של אובדן זה הן הרות-אסון, מאחר שהן מביאות לאדם אשר הפר את החוזה עם עצמו. בהתחשב בנתון פשוט אך רב-עוצמה זה, נוסדה בלונדון בשנות החמישים המוקדמות תוכנית שיקום מצומצמת במטרה להחזיר למוטב עבריינים צעירים. ארבע שנים מאוחר יותר החלה פעילות דומה בכלא 'פולסום' בקליפורניה, ובכך הוכשרה הקרקע לייסודו של "קרימינון" (משמעו, ללא פשע) ולהכנסת שיטותיו של מר האברד לשיקום פושעים היישר אל מערכת בתי-הסוהר.
ב-1970 נפתחה רשמית בניו-זילנד תוכנית 'קרימינון' הראשונה, ועד לסוף העשור, כמתואר בפרק 31, הפכה הטכנולוגיה של ל. רון האברד לתנועה בין-לאומית.
 
|
