|
האסמכתאות של דת הסיינטולוגיה
סיינטולוגים מזהים גורם מאחד משותף נוסף, המלווה את השקפתם על היקום. גורם זה הוא ששאיפתן העיקרית של כל צורות החיים – החל בתטן ועד ליישות העליונה – היא היצר לקראת הישרדות אינסופית. סיינטולוגים מכנים יצר זה "העקרון הדינמי של הקיום."
עקרון דינמי זה של הקיום מחולק בעצמו לשמונה חלקים נפרדים הידועים כשמונה הדינמיקות. הדינמיקות הספציפיות כוללות את הישרדותו העצמית של אדם בתור הדינמיקה הראשונה, הישרדות משפחתו בתור השנייה, הישרדותו כחלק מהקבוצות שאליהן הוא משתייך או הישרדות הקבוצות עצמן בתור הדינמיקה השלישית, הישרדות כחלק מהמין האנושי כרביעית, הישרדות למען כל צורות החיים בתור הדינמיקה החמישית, הישרדותו של העולם הפיסיקלי כששית, הישרדות כיישות רוחנית בתור השביעית והיישות העליונה או האין-סוף בתור הדינמיקה השמינית.
בעוד שהדינמיקה השמינית עשויה להיות מזוהה בתור היישות העליונה, האין-סוף או אף בתור דינמיקת האלוהים, היא למעשה דינמיקת כללותו של הכל. עם זאת, סיינטולוגיה שונה מדתות המערב באופן שבו היא מציגה את היישות העליונה לחברים בה.
דתות רבות מאפיינות את היישות העליונה (בין אם היא מכוּנה כשם המפורש או כ'אלוהים' או כ'אללה') במונחים כגון כל יכול, יודע כל, גומל חסדים, דיין או קנאי, ובכמה דתות אף מתארים את היישות העליונה כבעלת תכונות אנוש.
 
|
