|
המתנגדים לסיינטולוגיה
דבר שמעלה נקודה מכרעת: למי הם מוכרים את שירותיהם? לא לציבור הרחב (ורק לעתים אפילו למטופלים שלהם עצמם), משום שלרוב האנשים אין כל אמון בפרודיה הזו של המדע, והם לעולם אפילו לא ישתעשעו ברעיון לבקר באמת את הפסיכיאטר. בנוסף, קיימת, כמובן, גם הבושה והמבוכה הקשורה בפנייה לפסיכיאטר – שנובעת בעיקרה מהדרך שבה הפסיכיאטרים עצמם אפיינו את מחלות הנפש במבצע מכירות שהניב תוצאות הפוכות מהצפוי. הלקוחות היחידים שיש להם, היחידים שמוכנים לשלם עבור שירותיהם (ובאופן נדיב מאוד) הן ממשלות, במיוחד הזרועות החשאיות של הממשל, או אלה השואפים לשלוט באנשים, בין אם הם אסירים, ילדים או מנודים מהחברה.
אלה, אם כן, מהווים את הכוח אשר ניסה לעצור בעד דיאנטיקה וסיינטולוגיה.
זהו העולם שאליו נכנסה דיאנטיקה. עולם שבו הפסיכיאטריה היתה מבוצרת בקרב שירותי הביון של ארה"ב, כשהיא חיה על השמנת של מענקים ממשלתיים, ומבצעת ניסויים – בעזרתם של מדענים נאציים לשעבר – על ציבור שאינו מודע לכך. עולם שבו הודבקה על מבקריהם תווית של בלתי שפויים ו"זקוקים לטיפול פסיכיאטרי."
 
|
