|
תולדות התרחבותה של סיינטולוגיה
הוּלדת הכנסייה
"אחרי בחינה מדוקדקת של סקר דעת קהל" הצהירו סיינטולוגים ב'ז'ורנל של סיינטולוגיה' ב-1954, "ניתן לומר בגלוי: סיינטולוגיה ממלאת את הצורך לדת." כתוצאה מכך, וללא תלות במר האברד, יסדו חברי הקהילה בלוס-אנג'לס את כנסיית הסיינטולוגיה הראשונה.
בערך באותה עת, בפניקס, היה כנס גדול של סיינטולוגיה ודיאנטיקה בעיצומו. בהציגו את הרצאותיו של ל. רון האברד, הסמינרים והדגמות האודיטינג שלו, משך אליו הכנס 450 סיינטולוגים מכל רחבי ארצות-הברית.
עדויות נוספות להתרחבות בתקופה זאת היו: החדשות כי סיינטולוגיה היכתה שורש באוסטרליה; שמועה מדרום-אפריקה, שם 35 סיינטולוגים נרשמו לקורס שנערך בדרבן; הודעה מניו-זילנד (שבאותה עת פעלה בה כנסייה באוקלנד) שאודיטור, אשר סיים הכשרה בפניקס, פתח קורס לשני תריסר סיינטולוגים חדשים; ומכתבים מתל-אביב ומקהיר, שם סיינטולוגים רעבו באופן נואש לספרים נוספים. בסך הכל, עד קיץ 1955 כבר היו שמונה בניינים במרכז פניקס של מר האברד ו-22 חברי צוות במשרה מלאה.
על אף שבריטניה עדיין פיגרה מאחור בהשוואה, הגיע כעת מספר האודיטורים בה ל-500 בקירוב, בערים כגון פרנהאם, קרוידון המערבית וליברפול. עם צמיחתה של רשת הסיינטולוגיה העולמית, מר האברד עבר לוושינגטון הבירה, שמיקומה מרכזי יותר, שם הוקמו ביולי 1955 'הכנסייה המייסדת של סיינטולוגיה' ו'האקדמיה הראשונה של סיינטולוגיה'. כאן גם נוסד מרכז ההפצה הראשון של סיינטולוגיה, על מנת לפקח על ההדפסה וההפצה של חומרים ברחבי העולם. במטרה להקל על האדמיניסטרציה של הארגון שכעת הגיע למימדים גדולים למדי, מר האברד הכין את הטיוטה לראשון מתוך מה שיהפוך בסופו של דבר לכרכים של קווי מדיניות אדמיניסטרטיביים, המתארים את הפונקציות בארגון, פעולותיו ותפקידיו.
 
|
