|
חוד החנית של
רפורמה חברתית
פסיכיאטרים וניצול מיני
על אף שמעשי הזוועה של צ'למספרד ומחנות בריאות הנפש המחפירים של
דרום-אפריקה הם דוגמאות ברורות וחושפות של הייאוש הפסיכיאטרי, ישנה צורה דרמטית פחות אולם רווחת ביותר של התעללות, אשר, בעיקר הודות למאמצי CCHR, ממשיך באופן גובר להופיע בכותרות ברחבי העולם: ניצול מיני בפסיכיאטריה.
ניצול מיני של מטופלים – גברים, נשים וילדים – המהווה בעיה גוברת והולכת בקרב פסיכיאטרים ופסיכולוגים, היה קיים זה זמן רב מבלי שידוּוַח, משום השליטה הייחודית ורבת-העוצמה שמפעילים מומחי בריאות הנפש על מטופליהם. אחוז המטופלים שנקטו פעולה כנגד מטפליהם לאחר שהותקפו מינית
על-ידיהם קטן מחמישה אחוזים. קיימים אף מקרים מתועדים, שבהם פסיכיאטרים השתמשו למעשה בכלי מלאכתם – הלם חשמלי והרגעה עמוקה בסמים – כדי להשתיק מטופלים שהם ניצלו מבחינה מינית.
בעוד שהגיעו דיווחים בקנה-מידה נרחב על התעללויות אלה במוסדות, חקירותיו של CCHR והופעתם של יותר ויותר דיווחים עיתונאיים מראים כי הבעיה אינה מוגבלת לאלה אשר אושפזו במוסדות פסיכיאטריים. היא מתפרשת החל מפרקטיקות של מטפל אחד בעיירות ובערים, ועד לפקידי מימשל בכירים. בראשית 1992, לדוגמה, ג'ון המילטון, סגן המנהל הרפואי של 'התאחדות הפסיכיאטרים האמריקנית' (APA) התפטר מתפקידו ורשיונו הושעה למשך שנה – לאחר שקיים יחסי מין עם מטופלת שהיתה אמיצה מספיק על מנת להגיש תלונה. למרבה האירוניה, המילטון כתב וערך את מדריך ה-APA לעריכת בירור על עמיתים.
ברם, סוג זה של נזיפה קלה ועדינה הינו מקובל מאוד – ולרוע המזל, נדיר מאוד. בעשר השנים האחרונות, ה-APA הישעה או הרחיק רק מאה ושלושה-עשר פסיכיאטרים שהתעללו במטופלים. פעולות אלה הן פעולות מתונות כאשר לוקחים בחשבון ממצאים של ועדת החקירה של קליפורניה, המורים על כך שששים וששה אחוזים מן האנשים המנוצלים מינית על-ידי העוסקים בבריאות הנפש, סובלים מהשלכות נפשיות כתוצאה מכך, ואחוז אחד אפילו שם קץ לחייו.
 
|
