פני שנתיים, היתה לי תאונה קטלנית שבה מעכתי את שני קרסולי. העצמות היו מחולקות לחמש-עשרה חתיכות, והמנתח היה בספק אם יוכל לאחות את כולן. הוא אמר שאני לעולם לא ארוץ וספק אם אוכל ללכת. הוא השתמש בכל מיני מסמרים, סיכות, חוטים ולוחיות פלדה כדי להחזיק את כל החלקים ביחד עד שיתאחו. יום אחרי התאונה התחלתי לקבל אודיטינג על בסיס יומי, שלא רק עזר להקל על כאבי התופת הגופניים והנפשיים, אלא שבנוסף לכך יצר נסים. הרופאים שלי היו המומים כי הם לא יכלו להבין את ההחלמה המהירה שלי. בתוך כמה חודשים התחלתי ללכת, והיום אני רוקדת, רצה, עוסקת בספורט – דבר שהרופאים היו בספק שיהיה אפשרי אי-פעם. ללא הטכנולוגיה של ל. רון האברד, דבר זה היה בלתי אפשרי.

אודיטינג של דיאנטיקה