|
השבת החיוניות
לאדם בעולם מזוהם ומוכה סמים
|
|
למרות שהאדם אינו צורך עוד סמים, יש לו תמונות דמות מנטליות של סמים ושל התנסויות עם סמים. . .
. . . אשר יכולות להיכנס מחדש לפעולה כל עוד שאריות הסמים נעולות בתוך הגוף. מודעותו של האדם, יכולתו ועמדותיו יכולות להיות מושפעות לרעה.
| |
בנוסף לכך, ההתפתחויות הטכנולוגיות של המאה שעברה הפיקו תוצרי לוואי מזיקים וסמויים רבים, שכל אחד מהם מאיים על בריאותו של הפרט. לדוגמה, הערפיח לא היה ידוע לפני הקמתם של מרכזי ייצור בבריטניה. כיום, כל עיר גדולה בעולם מדווחת לתושביה מדי יום ביומו על איכות האוויר שאותו הם נושמים. לפני מאה שנה שימשו המלח או הקרח בתור משמרי המזון העיקריים. כיום, כמעט על כל אריזת מזון מודבקת רשימה של מרכיביו המלאכותיים, שאורכה רב מזה של רשימת מרכיביו הטבעיים של המזון. לפני חמישים שנה לא היו קיימים אסונות סביבתיים, כגון אסון תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל בבריה"מ לשעבר, שלא להזכיר את החשיפה לקרינה מניסויים גרעיניים המבוצעים ברחבי העולם.
אנו חיים בחברה הסובבת סביב כימיקלים. המשרד לאיכות הסביבה מדווח כי האמריקני הממוצע צורך כשני ק"ג חומרי הדברה מדי שנה, וכי בגופו ישנם משקעים של למעלה
מ-400 חומרים רעילים. במזון שאנו אוכלים מצויים מעבר ל-3,000 תוספים כימיים.
אין מפלט מתרבותנו המזוהמת, ויתרה מזאת, נמצא כי חומרים אלה יכולים לגרום לאדם להיות במין מצב "מאובן": חסר רגש, חסר תחושה, חסר יכולת, בלתי אמין, מהווה סיכון לחבריו בהיותו לכוד בדרמטיזציות של המיינד הריאקטיבי שלו.
לא הזיהום הרעיל ואף לא השימוש בסמים היו נושא מרכזי לעסוק בו ב-1950, כאשר ל. רון האברד פרסם את 'דיאנטיקה'. אולם בשנות הששים הופיע צל הרפאים המאיים של שתי תופעות אלה, ומחקרו של מר האברד הראה שאדם, אשר היה צרכן סמים "כבד", אינו מסוגל להגיע להישגים רוחניים מאודיטינג. הוא לא נתקל במצב זה מוקדם יותר במחקריו, שכן סמים לא פלשו עדיין כה עמוק לתוך החברה. אולם מצב זה נעשה שכיח יותר ויותר ודרש פתרון, מאחר שהסמים הציבו מחסום רציני, גובר והולך, להתקדמות באודיטינג.
|