|
תיאורה
של סיינטולוגיה
בעתיד, כאשר סביבתה של אישה זו באותה העת מכילה מספיק קווי-דמיון למרכיבים שהיו באנגרמה, היא תתנסה בהפעלה מחודשת (רסטימולציה) של האנגרמה. לדוגמה, אם ערב אחד המים זורמים בברז והיא שומעת את קולה של מכונית החולפת בחוץ, ובאותה העת בעלה (האיש באנגרמה שלה) היה נוזף בה על
דבר-מה בגוון קול הדומה לגוון שבו הוא השתמש באנגרמה המקורית, היא עלולה להתנסות בכאב בצידה (שם בעטו בה מוקדם יותר). המילים שנאמרו באנגרמה יכולות להפוך לפקודות גם בזמן הווה: היא עלולה להרגיש שהיא לא שווה כלום, או לחשוב שהיא תמיד היתה משנה את דעתה. המיינד הריאקטיבי אומר לאישה שהיא מצויה באיזור מסוכן. אם היא נשארת, הכאב באיזורים שבהם היא הוכתה עלול להפוך בעצמו לרגישות למחלה או למחלה כרונית. תופעה זו של גרימה ל"התעוררות" האנגרמה הישנה נקראת רסטימולציה.
המיינד הריאקטיבי אינו מהווה עזר להישרדותו של האדם, מן הסיבה הפשוטה שעל אף שהוא די חסון כדי להמשיך לפעול בשעת כאב ו"חוסר הכרה", אין הוא אינטליגנטי ביותר. ניסיונותיו "למנוע מאדם לסבך עצמו בסכנה" על-ידי אכיפת התוכן של האנגרמות שלו, יכולים לגרום לפחדים, לרגשות, לכאבים ולמחלות פסיכוסומטיות שלא נאמדו והם בלתי ידועים ובלתי רצויים, שלאדם יהיה הרבה יותר טוב בלעדיהם.
 
|
