|
תיאורה
של סיינטולוגיה
דיאנטיקה:
הבנת המיינד
דיאנטיקה: Dia (מיוונית) דרך, nous (מיוונית) נפש.
לפני שנת 1950, המחשבה המדעית הרווחת הסיקה כי המיינד של האדם הינו מוחו, כלומר, אוסף של תאים ונוירונים, ושום דבר מעבר לכך. לא זאת בלבד שחשבו כי יכולתו של האדם אינה ניתנת לשיפור, אלא אף האמינו שעם היווצרות קליפת המוח שלו, נקבעה בדומה גם אישיותו, באופן בלתי ניתן לשינוי. אולם תיאוריות אלה לא היו מדוייקות, וכתוצאה מכך המדע מעולם לא פיתח תיאוריה בת-ביצוע של המיינד, וגם לא אמצעים לפתרון בעיותיו של המיינד.
ל. רון האברד שינה כל זאת עם 'דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש'. פרסומו בשנת 1950 מסמן נקודת מפנה בתולדות חיפוש האדם אחר הבנה אמיתית של עצמו.
דיאנטיקה היא מערכת שיטתית, אשר יכולה לעזור להקלת תחושות ורגשות לא רצויים, פחדים לא הגיוניים ומחלות פסיכוסומטיות (מחלות הנגרמות או מוחרפות על-ידי מתח נפשי). תיאורה המדוייק ביותר הוא – מה שהנפש עושה לגוף דרך המיינד.
כמו סיינטולוגיה כך גם דיאנטיקה מבוססת על עקרונות יסוד הנלמדים בקלות, שנכונותם מוכחת בבירור, והיא תקפה היום בדיוק כפי שהיתה תקפה כאשר פורסמה לראשונה בשנת 1950.
 
|
