מעבר לחומות המנזר, הוא בחן בקפידה את התרבות הסובבת. בנוסף לשבטים הטַטַרים המקומיים, הוא בילה את זמנו גם בקרב שודדים נודדים שהגיעו במקורם ממונגוליה. הוא המשיך במסעו במעלה חופה של סין ובמורדה כשהוא חוקר כפרים וערים ומתעמק ברקמתה האנושית של האומה. לכל מקום שאליו פנה, עמדה בראש מעייניו שאלה אחת, "מדוע?" מדוע סבל וכאב אנושיים כה רבים? מדוע האדם, עם כל החוכמה העתיקה והידע שנאסף בטקסטים ובמנזרים מלומדים, אינו מסוגל לפתור בעיות בסיסיות, כמו מלחמה, אי-שפיות ואומללות?

עד הגיעו לגיל תשע-עשרה, הרבה לפני הופעת התחבורה האווירית המסחרית ומטוסי הסילון, הספיק לעבור למעלה מרבע מיליון מיילים, בכללם מסעות לא רק בסין אלא גם ביפן, בגואם, בפיליפינים ובנקודות אחרות במזרח. בהיבט ממשי ביותר, העולם עצמו היה כיתת הלימוד שלו, והוא למד אותו ברעבתנות, כשהוא מתעד את אשר ראה ולמד ביומניו האישיים העדכניים מאוד, אותם שמר בקפידה לשם סימוכין בעתיד.